טקס מהאגדות

אהלן,

עברו 3 חודשים פלוס מאז נחתנו בדנמרק והאמת היא שרציתי כבר מזמן לכתוב ולשתף בחוויות שלנו אבל חששתי שהחיים פה לא כל כך מעניינים ובטח לא צבעוניים (דנמרק כרגע אפורה, שחורה ובצבע בז' אלגנטי) כמו בהודו. ובכל זאת, מאחר שהקטעים הקצרים האלה שאני כותבת מחברים אותנו וגם נארגים למן יומן מסע, אני אנסה לשלוח מידיי פעם קטע קצר ומעדכן.

אז ביום שישי ה-26/11 דוידי הגיש (סופסוף) את האמנה למלכה, מה שהפך אותו לשגריר גמור. למעשה, עד שלא הוגשה האמנה, דנמרק לא הכירה בו "באופן רשמי ומלא" - לא שזה מנע מאיתנו להיפגש עם אנשים או להיות חלק מהקהילה הדיפלומטית. 3 החודשים האלה נוצרו מאחר שהמלכה מקבלת את פניהם של השגרירים הזרים רק מספר פעמים בשנה ומקבצים אותם לקבוצות לפי תאריכי ההגעה. ומעבר לזה, באופן צפוי לגמרי, מגבלות "המלכה האחרת" (קורונה) לא ממש תרמו לזירוז העניינים.

ביום הארוע התבקשנו להגיע ב10:05 בדיוק(!) לחדר ההמתנה המלכותי (Den Kongelige Ventesal) בתחנת הרכבת הקרובה לארמון Fredensborg פרסבור (האיות מדויק, הדנים משמיטים הרבה מהאותיות כשהם מבטאים מילים). מובן שיצאנו מוקדם (אנחנו, הנהג ואנשי הביטחון הדנים - הצל הקבוע) כי למלכה לא מאחרים. בתחנת הרכבת קיבל אותנו צ'מברליין – אציל דני מבוגר ונחמד מאוד שניהל איתנו שיחה קצרה ואז עלה עם דוידי (בתפקיד סינדרלה) למרכבה. מזג האויר היה לשמחתנו שימשי, בבית המלוכה טוענים שיש להם קשר ישיר עם ההיא שם למעלה ושימיי הגשת האמנות תמיד יפים וחגיגיים. בדרך לארמון, לפני המרכבה ומאחור צעדו 20 סוסים עם פרשים וחצוצרן שניגן כל הדרך קצת בזיופים מארש צבאי. אני ושני דיפלומטים נוספים נסענו מאחור - מאחורי האחוריים (של הסוסים), כשאנשי העיירה הקרובה יוצאים מבתיהם, נעמדים בכיכרות ומצלמים במרץ את התהלוכה.

טקס הגשת האמנה מדוקדק מאוד, כולל הוראות שנשלחו מבעוד מועד לגבי קוד הלבוש – לגברים נעלים שחורות מבריקות, פינגווין (חליפה עם זנבות מאחור) וכפפות לבנות. לנשים שמלה לא שחורה(!) עד הרצפה וידיים מכוסות לגמרי, כולל כפפות (בכל צבע שרוצים – ליברליות אמיתית). לאורך כל הטקס, ליוו והדריכו אותנו לאן ללכת ומה לעשות לפרטי הפרטים. את דוידי ליווה הלורד צ'מברליין ואותי ליוותה הLady in waiting של המלכה. דוידי עשה את המסלול ראשון: קודם כל, סקירה של משמר המלכה – ענקים בכובעי פרווה שעירים ושחורים, כמו באנגליה אבל רחבים יותר, וסקירה של משמר הפרשים בכובעים עם זנבות סוסים לבנים מזדקרים מלמעלה. אחר כך, בחדר הבא נלחצו ידיים עם אנשי החצר - 5 מבוגרים חביבים במקטורנים אדומים בוהקים עם כל מיניי סמלים צבעוניים ומבריקים על החזה והכתפיים. וכמובן, כניסה למלכה להגשת האמנה. אני עשיתי את אותו המסלול בנפרד, אחריו ושנינו נכנסנו לשיחה קצרה עם המלכה שארכה 15 דקות בדיוק!

המלכה - Margrethe Alexandrine Þórhildur Ingrid לבית Schleswig-Holstein-Sonderburg-Glücksburg או בקיצור מקריידה ה-II לבית גלוקסברג, היא קרובת משפחה ישירה של: הנסיך צ'ארלס האנגלי, המלך הראלד הנורבגי, המלך לשעבר קונסטנטין היווני, המלכה סופיה הספרדיה ועוד כמה וכמה סלבז מורמים מעם. היא אשה שמוערכת מאוד על ידי הדנים, חובבת תרבות, ארכיאולוגיה, עומדת באופן רשמי בראש צבא דנמרק ובנוסף, יפה ואצילית. משפחת המלוכה כולה, כולל יורש העצר, אהובים. בעיקרבגלל, שממה שהבנו, הם אינם מתנשאים והנסיך פרדריק (העשירי) אפילו לוקח את הילדים שלו לבית הספר על אופניים כמו הרבה דנים אחרים. האמת שבשיחה עם המלכה לא בדיוק ידענו כמה לדבר וכמה לשתוק אבל בסך הכל היה נעים, עד שברגע מסויים היא סימנה לנו שנגמר הזמן ואז קמנו ללכת.

בחזרה עברנו שוב את מסלול הכניסה, כולל המשמר, אנשי החצר והמרכבה, לא כולל את הפרשים המלווים. באותו היום הגישו 4 שגרירים את האמנות שלהם, הכרכרות יצאו ובאו אחת אחרי השנייה והסוסים צעדו הלוך וחזור מובילים את הכבודה ליעדה. בשעה 11:00 בדיוק, דוידי ירד (נעול שתי נעליים) מהמרכבה בתחנת הרכבת והצטרף אליי בדרך הביתה לפשוט את התחפושות.

מתגעגעת,

עולה למרכבה

ארמון פרסבור

משמר המלכה

לפני הארוע, מול הבית שלנו

שלושת הדיפלומטים בתחפושות