הסבא של דיסנילנד

אהלן,

קצת לפני הקריסטמאס- Jul יול בדנית, ביקרנו עם חברים ב-Tivoli, פארק שעשועים מוכר ואהוב שנפתח בקופנהגן באוגוסט 1843 – הרבה שנים לפני הדיסני'ז למינהם (דיסנילנד ניפתח בקליפורניה ב-1955 אחרי שוולט ביקר בטיבולי 4 שנים לפני כן).

כשמדברים על הפארק הזה עם דנים ממוצעים, מייד צץ אצלם הדוק בעיניים והנוסטאלגיה מתחילה לנזול. אנשים פה מתייצבים בפארק לפחות שלוש פעמים בשנה ויש כאלה עם מנויי שנתי (שקיים כבר מ-1845!) שמגיעים לעיתים תכופות הרבה יותר. לכולם זכרונות מילדות ומבגרות שנוגעים במסורת המשפחתית "ללכת לטיבולי" עם הנכדים/ילדים/הורים/סבים/דודים וכו. אחד השומרים של דוידי סיפר איך הוא לוקח את הצאצאים שלו כל חופשה לטיבולי. כששאלתי אם המתקנים בטוחים ומתאימים גם לילדים, הוא ציין שאין שום בעייה כי גם הבן הצעיר, בן ה- 6 כבר עבר את סף ה-1.20 מטר (הוא בגובה 1.32!).

במקור, המקום נקרא טיבולי ווקסהול (Tivoli & Vauxhall), שם שהושאל מגני טיבולי בפריז וגני ווקסהול שבלונדון כך שאפשר להבין את האספירציות שניתלו בו מייסודו. בויקיפדיה כתוב שהיזם ומקים הפארק ג'ורג' קארסטנסן, קיבל את הרשות להקמתו מהמלך כריסטיאן ה-8 לאחר ששיכנע אותו שכשאנשים נהנים הם לא מתעסקים בפוליטיקה – לחם ושעשועים בסיגנון דני. הפארק משתרע על בערך 83 דונמים, שטח שבמקור היה ביצורים של ארמון המלך, באיזור שנקרא Vesterport – השער המערבי לעיר העתיקה. בשנים הראשונות הוא עוד נחשב מחוץ לעיר אבל היום הוא באמצע של המרכז של העיר מול בנין העירייה הגדול וממש בצמוד למוזיאונים גדולים ואטרקציות אחרות.

בטיבולי כצפויי, יש מלא מתקנים, כאלה שכשיורדים מהם אף אחד מהאיברים הפנימיים כבר לא במקום, וכאלה רגועים יותר. אני לא חובבת שיקשוקים ונפילות עם G שלילי כך שלא עליתי ואני לא מתכוונת לחוות את מכונות העינויים האלה, אבל יש לא מעט אנשים שמתים על זה וכנראה שזה תופס גם לגבי אנשים מלפני 180 שנה.

אחד המיתקנים, Bjergbanen, ביאלבן, מסילת ההרים, נבנה בשנת 1914 וזהו אחד ממתקני העץ הוותיקים בעולם שעדיין פועל. הוא נשלט ע"י תורן שלוחץ על מעצורים כדי שלא תיצבר תאוצה גדולה מידיי. ברור שהשילוב הזה של מבנה עץ בן 100+ שנים ומתפעל בן אנוש, שעלול להרדם לרגע מרוב שיעמום, לא ממש מושך אותי לעלות על "ההרים האלה", למרות שהם בערך היחידים בדנמרק השטוחה.

חוץ מהמתקנים, בפארק יש גם חללי תרבות להופעות/תערוכות (החיפושיות הופיעו שם ב-1964, ג'ימי הנדריקס ב-1967) ובניינים נוספים, רובם מעוצבים ברוח נוסטאלגית, פנטזיה של מקומות אקזוטיים עם פאר של פעם. כמו למשל התאטרון הסיני, Pantomimeteatret , פאנטומימטארט, שנראה מבחוץ כמו פגודה בשילוב תיבת נגינה עם מסך מכאניי מעוצב כזנב טווס, או מלון Nimb שבנוי בהשראת הטאג' מאהאל. יש גם ספינת שודדים בגודל 1:1 "תקועה" באגם היפה שבמרכז, בתי קפה, מסעדות, פינות ישיבה, ערוגות פרחים, צמחייה מטופחת והמון נורות שנותנות למקום תחושה של עולם אגדות.

ההיסטוריה של המקום לא תמיד היתה מוארת ולעיתים חשוכה ממש. בסוף המאה ה-19, תחילת ה-20 נערכו בטיבולי "קרקסי אדם", או "תערוכות אתנולוגיות" של "ילידים" מכל מיניי מקומות בעולם, עם חיות ותפאורה שכביכול מדמות את החיים שלהם.

בעולם המערבי, תצוגות בקרקסים של אנשים יוצאי דופן "Freak Shows" - בעלי מומים שונים, רווחו כבר באמצע המאה ה-19. לקראת סוף המאה הן התגלגלו לתצוגות של "אוכלוסיות אקזוטיות" ואף נכללו בתערוכות בינלאומיות כמו למשל ב-1889, ב- Parisian World Expo. "ילידים בסביבתם הטבעית" כולל חיות ואביזרים צורפו גם לתצוגות בגני חיות. הכל כחלק מ"סקרנות קולוניאלית" ובעיקר לשם הדגשת "עליונותו" של האדם הלבן.

בטיבולי הציגו אנשים מהקולוניות הדניות באיים האינדים (West Indies), משפחה של אינואיטים (אסקימוסים) מטריטוריות צפוניות, וגם כפר אפריקאי מצומצם על תושביו, ו(בטוויסט מקומי) בדואים במאהל.

בסיום הסיור, בין האורות המנצנצים נכנסנו למסעדה המקורית של טיבולי לעוד שתי מסורות דניות שהן חובה בחג המולד. הראשונה שתיית Gløgg, יין אדום מתוק וחם, משקה סקנדינבי שטוענים שהוא כבר מהתקופה הרומית, רק שאז היו שותים את זה עם אבני פחם לוהטות בפנים (ואויי למי שלא נזהר על הלשון). הגלוג העכשוי דומה מאוד לסנגריה חמה ומתובלת, רק שבסופה נתקלים בהמון שקדים שבושלו ונחתו בתחתית. השניה, אכילת Æbleskiver, אבלשקיווה, 3 בדיוק מוגשים על צלחת. בתרגום ישיר זה חתיכות תפוחים, אבל למעשה, אין במאפה הזה שום זכר לתפוחו וזה בכלל דומה מאוד לסופגניה קטנה ואקסטרוורטית- הריבה בחוץ. מפתיע איך בכל כך הרבה מקומות בעולם אוכלים בדיוק את אותו הדבר בתקופת החורף.

אז לטיבולי שלוש עונות: ליל כל הקדושים, חג המולד והקיץ. בין לבין, ישנם ארועים ומסורות. כאמור, אנחנו ביקרנו את טיבולי במתכונת נוצצת ומלאת אורות לכבוד ה-jul אבל יש שתיים נוספות, קצת פחות קפואות, שלפי מה שנאמר לנו, נראות אחרת לגמרי. אם נגיע, נשתף.

מתגעגעת,

מתקן מסתובב

שדרת הליכה

קרוסלה בסגנון של פעם

משפחה הודית שנשלחה להתגורר בטיבולי כתצוגה בקיץ 1901 (צילום מהאינטרנט)

אוניה בלב האגם (בדרך למסעות גילויי)

תצוגה של "ילידים אינואיטים" בטיבול 1904 (צילום מהאינטרנט)

אורות הגן עם בניין העירייה ברקע