האצילות מחייבת

אהלן,

הפעם על ביקור מיוחד שהתמזל לנו כתוצאה מהזמנה שקיבלנו ביום הגשת האמנה למלכה. דוידי נסע אז בכרכרה לארמון, כשאחד מבני האצולה הדנית מתלווה אליו לאורך הטקס. בשעת הנסיעה, בשיחה שהתפתחה בין השניים הזמין אותנו האיש לביקור אצלו ואצל אישתו באחוזה שלהם. כמובן ששמחנו מאוד על ההזדמנות ואחרי כמה עיכובים וקורונה, הגיע היום החגיגי.

אז ראשית, כמה מילים על סטיג ואן, הרוזנים לבית בילה בראהה סלבי, Count and Countess Bille Brahe Selby, שבאים ממשפחה עתיקה ומרוממת מעם, עם שורשים שנטועים עמוק במאה ה-13 (אצל הדנים התואר Count הוא הגבוה ביותר אחרי תארים של משפחת המלוכה עצמה).

אחד מבניה Tycho Brahe - טיכו בראהה (1546-1601) מפורסם בשל היותו אסטרונום, אסטרולוג ואלכימאי, שהגדיר את היקום במודל משלו, מודל שקבע שהירח סובב סביב הארץ ושהכוכבים סובבים סביב השמש. אבל... השמש סובבת את כדור הארץ (ניוטון נולד 40 שנה אחרי מותו). ברהה, שקיבל במתנה מהמלך אי לשם מחקר, ערך מדידות אסטרונומיות מדויקות של תזוזת גרמי השמיים והמציא מכשירים משוכללים. הוא גם הצליח להסתכסך עם המלך הבא, גלה לפראג, ונשאר חידה בגלל אף מלאכותי שכנראה הושתל בפרצופו.

ממה שסופר לנו, השם בראהה לא הצליח לשרוד את השנים ולכן באיזשהו שלב הוסיפו הצאצאים את השם למרות שהוא לא עבר מאב לבן (אלא דרך בת שנישאה). וכאן אנחנו מגיעים לעניין לא פשוט שאפילו לנו, כבני תמותה רגילים יש איתו קשיים – נושא הירושה. בשל סיבות היסטוריות, אחוזות (בתים ואדמות) לא מחולקות בין צאצאים ולאורך הדורות עברו בשלמותן לחזקתו של הבן הבכור. בעשורים האחרונים גם בנות יכולות לרשת, אבל לעיתים דווקא צאצאית אחרת מתאימה יותר מהבכור או שההורים משנים את החלטתם על היורש/ת אחרי שהילדים גדלו.

לפעמים היורשים מסרבים בכלל לקבל לחזקתם את האחוזה מאחר שה"מתנה" הזו דורשת מהם לא מעט חובות ואורח חיים כפרי שהם לא מעוניינים בו. ולפעמים גם אין ילדים כלל. אן וסטיג סיפרו שבקרב מכרים שלהם, משפחות אצולה נוספות, הנושא הזה הופך לעיתים לבעייתי מאוד ויוצר ריבים ותסכולים בין אחים, ילדים והורים, כולל בני משפחה שמנתקים לחלוטין קשרים (נשמע מוכר). למשפחת בילה בראהה סלבי יש בן אחד שמתכוון יום אחד לרשת את האחוזה ואן (כמו כל אמא יהודייה) מתפללת לנכדים (הבחור באמצע שנות ה-30 שלו ועדיין לא נשוי).

בית האחוזה נבנה ב-1596 והוגדל ב-1672 ונראה באופן לא מפתיע כבית מסרט תקופתי. שטחו 1800 מטר רבוע עם 4 קומות ומרתף. לאחרונה נאלצה המשפחה לשפץ את 100 החלונות תמורת הון קטן מאחר שהבית מחוייב בשימור דקדקני. כל שינויי, צביעה או חידוש, כולל החלפת טפט דורש אישור מיוחד מהרשויות ומחויב להתחקות בדיוק אחר המקור.

הפנים מרוהט ב"עושר ישן" שכולל שידות מעוטרות, ציורי פורטרט של בני משפחה מדורות קודמים, ספרים עם כריכות מודפסות זהב, תנורי חימום יצוקים מברזל, אוסף ציפורים מפוחלצות, רובים עתיקים ועוד (בביקור ראינו רק את הקומה הראשונה). אחר כך יצאנו החוצה לסיור רגלי - שטח האחוזה 2600 דונם חקלאיים. בנוסף יש אגם ואחו שמשתרעים על 200 דונם ויער יפיפה עם עצים עתיקים שפרוש על שטח של 900 דונם.

החיים כאציל דני בעל אדמות הם לאו דווקא מלאי תהילה. לאצילים חובות כלפי הקהילה וכמובן כלפי משפחת המלוכה (רובן טקסיות). אמנם יש להם רכוש גדול מאוד(!) אבל לאו דווקא הכנסה בהתאם. שלא כמו פעם, כשאיכרי הסביבה היו נתינים שחויבו לעבד את האדמה ולשלם מיסים גבוהים, היום, עם המשכורות הדניות ושינויי האקלים קשה לעשות רווחים מחקלאות. סטיג הוא איש מקצוע שמתעסק בשאלות כמו מתי לקצור את השדה ואיזה גידולים לזרוע בשנה הבאה. אן עבדה כל השנים כפיזיותרפיסטית. הבן שלהם עורך דין וההורים שמחים שהכנסה בטוחה תהיה לו בכל מקרה, גם אם החקלאות לא כל כך תצלח.

ובאשר לביקור עצמו, אן וסטיג היו מקסימים ואירחו אותנו בלבביות, בנדיבות וללא גינונים. ארוחת צהרים טעימה אכלנו בחדר האוכל וקפה שתינו על אחת המרפסות שמשקיפה על נוף יפיפה. אן סיפרה שהיא מצלמת את האגם שמשתרע לרגלי הבית כמעט כל בוקר מאותו חלון, באותה הזווית, וכל יום הוא לובש מראה אחר לגמרי. אבל הכי היא אוהבת לשבת, בשקט שלה בסירה באמצע האגם ולחשוב. הלוואי על כולנו.

מתגעגעת,

בית האחוזה על 100 החלונות שלו

עץ משפחת בילה

הסלון הקטן

האגם למרגלות הבית

תנור ברזל יצוק בן כמה מאות שנים

הכנסייה המשפחתית ששופצה לא מזמן

פוחלצי הציפורים

נחל קטן שמפכפך ליד הבית

מדרגות הכניסה