אחוזו/זיאונים

אהלן,

ישנם לא מעט מוזיאונים מפורסמים בקופנהגן עצמה (Glyptotek, SMK-Statens Museum for Kunst, National Museum of Denmark), אבל אחד המפורסמים כאן הוא דווקא המוזיאון לאומנות מודרנית Louisiana לואיזיאנה, שנמצא ב Humlebæk, הומלבק, קצת צפונה לעיר.

המוזיאון הזה יוצא מן הכלל. הוא ממוקם באזור קצת גבעתי, עניין יוצא דופן בדנמרק שממש ממש מצטיינת בשטיחותה, והוא משקיף על חוף שבדיה שממול. הארכיטקטורה של קומפלקס המבנים היא דוגמה מובהקת למודרניזם של שנות ה-50 עם take דני, כלומר צניעות ואיפוק.

הוא התחיל כביתו של אלכסנדר ברון Brun, פטריוט דני, עטיר תפקידים ועיסוקים : יערן, צייד חצר המלך, קצין אחראי כוורות, עיתונאי, פוליטיקאי ואציל מעוטר בתואר "אביר מסדר Dannebrog". הבית, שנבנה על שטח גדול בשנת 1852 נקרא על שם אישתו הראשונה. בהמשך, ברון התחתן פעמיים נוספות, אבל שמר על רצף: כל נשותיו נקראו לואיז.

ב-1958 רכש את האחוזה Knud John Peter Wadum Jensen, נוד ינסן, גם הוא עטיר עיסוקים (ושמות): סיטונאי גבינה עשיר, נדבן, בעלים של מספר עיתונים והוצאות ספרים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ינסן היה חבר בקבוצה "אוהדת נאצים", פרט לא ממש מחמיא ב-cv שלו. כאיש שתרם רבות לשדה האמנות בדנמרק ינסן הוסיף לוילה המקורית אגף חדש והפך את האחוזה למוזיאון. בהמשך נוספו עוד אגפים, חללי תצוגה נהדרים המחוברים במין רשת תת קרקעית, שחלקה ממש בבטן הגבעה וחלקה חשוף. הטבע מסביב - משטחי דשא, עצים, אגם וחוף ים יפיפה, עוטף וחודר למבנים - פנים וחוץ שיוצרים מארג שלם שגדול מסך חלקיו.

מלבד המוזיאונים המפורסמים, מידיי כמה זמן אנחנו פתאום מגרילים עוד איזה יהלום לא צפויי. למשל, מוזיאון ששמענו עליו במקרה ממכר: ה-Ordrupgaard – אודרופגו , שנמצא בשרלוטלונד Charlottenlund מרחק 10 דקות נסיעה באופנים מהבית.

ההיסטוריה של המקום מזכירה את לואיזיאנה: איש עסקים עשיר ומצליח Wilhelm Peter Henning Hansen, ואישתו הדומיננטית Henny Nathalie Soelberg Jensen שבנו לעצמם בית צפונית לקופנהגן. האנסן שעסק בביטוח וחלש על חברות שמכרו פנסיות וביטוחי חיים, בדנמרק ומחוצה לה, בנה את האחוזה שלו בין השנים 1916-1918. הפרויקט כלל את הגן שתוכנן לפרטי פרטים ע"י ארכיטקט מפורסם ווילה שתוכננה ע"י ארכיטקט מפורסם אחר. בצמוד לאזור המגורים נבנה חלל תצוגה לאוסף הנכבד של בעלי הבית עם גג שמורם מעל לחלונות גבוהים שמאפשרים כניסה של אור.

מסתבר שהיה ממש שווה להיות דני עשיר בסביבות 1917-1918, זמן מלחמת העולם הראשונה. צרפת היתה אז מרוששת ואוספים של ציורים, מהמובחרים ביותר, הוצאו למכירה במחירי רצפה. אנשי עסקים מדנמרק, שלא השתתפה במלחמה ולהיפך, פרחה כלכלית באותו הזמן, יכלו לרכוש ב"מכה" כמה וכמה עבודות של ציירים, מהמבטיחים של התקופה. למשל, יש במוזיאון מכתב שינסן כתב לאישתו באחת מנסיעות העסקים שלו לפריז שבו הוא מבקש "שלא תכעס עליו" ש"ביזבז" הרבה כסף, כי זה "למטרה טובה" - הוא רכש כמה רנואר, ואן גוך, סיסלי, פיזארו, גוגן, מונה, (ותוסיף איזה סזאן על המשקל).

מה שתלוי היום על הקירות משקף את ה"שיחוק" הזה אבל גם את העובדה שב1922, בגלל חובות ועל סף פשיטת רגל, האנסן היה צריך למכור יותר מחצי האוסף שלו – 82 ציורים, בהם יצירות חשובות ביותר. אבל אל דאגה, היצירות ברובן, נמכרו למוזיאונים דנים אחרים (ניתן לראות חלק מהציורים בגליפטוטק). בנוסף, ב10 השנים שלאחר מכן האנסן רכש עבודות נוספות של טאלנטים צרפתים ודנים במרץ רב.

ב-1951 תרמו בני הזוג את האחוזה והאוסף למדינה, וב-2005 נוסף אגף בתכנונה של זהאה חאדיד. האגף הזה, ששקוע בחלקו, ומרחף מעל הגן בצידו האחר, בנויי זכוכית ובטון עם אבקת אבן בזלת שחורה ויוצר חללי תצוגה מחוץ לקופסא.

אנחנו ראינו באודרופגו את Gauguin og Hans Venner, גוגן וחברים, תערוכה מקיפה של ה-Pont-Aven School עם יצירות שהושאלו מטובי המוזיאונים בעולם. בתערוכה כמעט 100 ציורים של גוגן, חברים ומושפעים, מהזמן שבו גוגן חי בדנמרק עם אישתו הדנית וחמשת ילדיהם וממקומות אחרים (מרטיניק, ארל, פנמה, בריטני..) שאליהם נסע להשראה ונשאר למשך חודשים ארוכים. מובן שסיפור הנישואין לא החזיק הרבה זמן מעמד, ונגמר סופית על רקע המעבר שלו לטהיטי (שם הפליא להדביק את המין היפה בסיפיליס).

מאחר שיש בדנמרק עוד כמה מוזיאונים כמו אורדרופגו, אחוזות ואוספים פרטיים נהדרים שנתרמו למדינה/עיר/קהילה (דיי יוצא דופן בקרב בעלי ממון מערביים), אני אשאיר עוד פרטים מהמקום - את הגן והפסלים (Art Park), האגף התת קרקעי החדש של אודרופגו וחלק נוסף של המוזיאון, ביתו של הארכיטקט והמעצב Finn Juhl, פין יול לפעם אחרת. כמו גם עוד הפתעות שבטח נגלה בחודשים הקרובים.

מתגעגעת,

לואיזיאנה - מסדרון

לואיזיאנה - אחד הפסלים בגן

לואיזיאנה - חללי תצוגה

לואיזיאנה - הים ברקע

לואיזיאנה - עוגה בבית הקפה

לואיזיאנה - הרחבה המרכזית

לואיזיאנה - שביל בין עצים בירידה לחוף

לואיזיאנה - מבט חורפי לאגם

אודרופגו - הכניסה ומתחתיה האגף החדש

אודרופגו - המדרגות המחברות לקומה התחתונה

אודרופגו - בית הקפה באגף שתוכנן ע"י זהה חאדיד

אודרופגו - מתוך התערוכה על גוגן

אודרופגו - מגדל הבמבוק בחצר המוזיאון

אודרופגו - עבודה בחצר פיגורטיבית המוזיאון

אודרופגו - בחצר הכניסה למוזיאון