אביב

אהלן,

כמו בספרים מבית הספר, השנה פה נחלקת ל-4 עונות נפרדות, מובהקות ושונות: אחרי חורף אפור, עירום, חשוך וקצת מדכדך, הגיע האביב. תקופה נפלאה שפרצה לפני כמה שבועות, בסדר מופתי. מתקפת צבעים מרהיבה ומתוזמנת היטב.

תחילה כבש הלבן את השטח בצורת פרחים קטנים ועדינים שביצבצו בכל מקום. מקבצים קטנים של Vintergæk – פרחים שבתרגום נקראים Snowdrops, כשהפרחים עצמם נוטים מטה קצת מתביישים. אחר כך הגיעו הנרקיסים- צהובים, ענקיים עם כותרות פנימיות בלבן או בצהוב. הדנים קוראים לנרקיס påskelilje - פוסקלילייה – פרח חג הפסחה (Easter) כי הוא פורח לכבוד החג. יש פה כל כך הרבה נרקיסים שלא ברור אם הם פרחי בר או שנזרעו בידי אדם.

הבאים בתור היו הצבעונים בהמון צורות, גדלים וצבעים. חלקם בצורת גביעים מושלמים כמו כוסות יין אדום, אחרים עם עלי כותרת שפיציים או מסולסלים. אדומים, לבנים, צהובים, וורודים, מעורבבים וכל מה שביניהם. כל גינה בדנמרק שמכבדת את עצמה מכילה ערוגת צבעונים אחת לפחות.

קצת אחרי, ציפו כל מיניי פרחים סגולים-כחולים את הגדרות וחומות האבנים ובמקביל הזדקפו אשכולות תפרחת ורודה עזה.

למעלה, פרחו עצים בלבן, אחר כך לימים ספורים התפוצצו עצי הדובדבן בפריחה ורדרדה בבתי קברות ובגנים מוכרים בעיר. הבאים בתור היו עצים ורודים צפופיי תפרחת, עצים אחרים עמוסי סגול ואחריהם עצי המגנוליה. ניצנים ענקיים דמויי תרמילי פול שאחר כך נפתחו בהפתעה, בין-לילה ממש לפרחים ענקיים בסגול, וורוד או לבן.

גם סביונים פרחו בכמויות, נקודות צהובות בכל מקום, כולל באמצע דשאים מטופחים. וכמובן פרחי המרגריט דייזי, הפרח הלאומי, בלבן וצהוב. פרח קטן וצנוע ביותר בהתאם למוטו הדני.

בשבת האחרונה פגשנו שדות עצומים של צהוב זוהר (פריחה של צמח הליפתית – Rapeseed, ממשפחת החרדלים, שמפיקים מהזרעים שלו שמן), משטחי צבע שמגיעים עד האופק. ועדיין, אנחנו מצפים לפריחה המלאה של שיחיי הרודדנדרום, שהחלה בלבן וורדרד אבל אמורה להתפתח לכיווני הסגול, הפוקסיה והאדום, לתילתנים, לשושנים ומי יודע למי עוד.

בקיצור, אני אתן מקום לתמונות להחליף את המילים. מתגעגעת,

שדה של חרדלים