לקראת ביקור

אהלן,

כבר חודש שלא כתבתי והסיבה היא שאנחנו קצת חסרי בית, במעבר בין דירות, כשהפער בין עזיבת הדירה האחת והכניסה לדירה השנייה אמור לארוך כחודשיים. אבל אין מה לדאוג, בינתיים אנחנו ממוקמים במלון נוח מאוד וחוץ מזה, עשינו טיול נחמד מאוד ליפן ואוטוטו אנחנו נוחתים בארץ ל3 שבועות, כך שהשהות שלנו כהומלסים תהיה קצרה וסימפטית מאוד.

לגבי מומבאי - קצת לפני שעזבנו לטוקיו התחיל המונסון. אמנם הוא היה אמור להגיע ב15 ליוני - תאריך מקודש שהמומבאיקים עושים טבלת יאוש עד להגעתו, וכולם השנה באמת עסקו בספירה לאחור של הימים כמו בהמראה של חללית. אבל (הפתעה, הפתעה) בניגוד לכללים, השנה (כמו תמיד) הוא לאו דווקא הגיע בזמן, אלא הקדים. ב-10 ליוני נפתחו ארובות השמיים והתחיל לרדת גשם. מה גשם? דליים, נהרות, מפלים של מים, פשוט כמויות שערוריוייתית. המים הציפו את הרחובות, כיסו את גלגליי המכוניות ושטפו בשצף קצף את כל הבלאגן המומבאי (לפחות לכמה שעות).

המקומיים מאוד אוהבים את המונסון. בגשם הראשון כולם יצאו החוצה לשמוח. גם בגשם השני, השלישי, הרביעי וה... הם המשיכו להיות מבסוטים, על אף שהשלוליות עצומות, חצי מהכביש נעלם דרך קבע, המאהלים השונים על המדרכות רטובים מבפנים ומבחוץ ואפילו חלק מהברזנטים הכחולים הסינטטיים שמכסים את גגות הסלאמז נראים מהוהים, מסמורטטים ודולפים. בתגובה, הופיעה השנה אופנה חדשה ונוספו כתמי כתום וצהוב לפסיפס הריבועים הכחול של הגגות הארעיים.

ובכל זאת, נראה היה שהמים שנשפכים בלי הכרה גם מקלים על מטלות קטנות של היומיום. באחת מהנסיעות, ראיתי אישה מבוגרת מכבסת יריעות בד, מתחת לגשר במים שנשפכו ממרזב מנקז של הכביש. בשכונה שלנו, ג'ריקנים וסירים עמדו בצידיי האוהלים לאיסוף מים לשתייה ורחצה.

אז הגשם ירד וירד אבל אחרי ארבעה ימים של נון-סטופ, פול בלאסט, הייתה רגיעה קצרה ולקראת ערב, היתה צפיפות גדולה (מהרגיל) באזור הטיילת, המוני אנשים הגיעו לראות את הים בגשם, ובאמת זה מראה יפה ומרגש - גלים כהים גדולים נשברים אל החוף. וכשהשמיים אפורים והים בצבע אפור כהה אפשר לרגע לדמיין שצבע המים מושפע מהשתקפות השמים בים ולא מהתכולה הביובית. בקיצור, ערמות של אנשים נהרו אל הטיילת, נמלטים מהבתים הצפופים בהם היו סגורים לכמה ימים, להסתופף מתחת למטריות, במעיליי גשם (וגם לא) ולהסתכל על הגלים. הצעירים באו לשמוח במיוחד, בתוספת לא קטנה של בקבוקי אלכוהול.

אז זהו, שעזבנו בדיוק באמצע החגיגה, וטסנו ליפן המהממת שלדעתנו היא ההיפך הגמור להודו, אבל על כך אוליי בפעם אחרת...

בקיצור, המייל הזה אמור בעיקר לעדכן לגבי ההגעה הקרובה שלנו לארץ לביקור מולדת, אנחנו נוחתים לקראת הסופ"ש, ונשהה כנראה בעיקר בגבעתיים. וכן, אני מצפה בכליון עיניים לראות את כולם, מאוד בקרוב.

מתגעגעת,

מומבאי בגשם מה-sea link

---